Bombרב קו

היום אנחנו ממשיכים את סידרת הסיפורים על שירותים מעצבנים בישראל. בפרק הקודם דיברנו על רכבת ישראל ומשם ישר מגיעים לנושא של היום: רב קו.

לאלה שלא מכירים, רב קו זה כרטיס “חכם” שבדרך כלל יודעים עליו 2 דברים: 1. הוא מגניב כזה שצריך רק להניח על המכשיר וככה זה מטעין את הכרטיס או מוריד ממנו נסיעה, 2. לפי האגדה האורבנית קוראים לו רב קו כי על אותו כרטיס אפשר למלא כרטיסים וכרטיסיות של מספר רב של חברות אוטובוסים (דן, אגד, קווים ועוד) ולאחרונה גם לרכבת ישראל. בסוף הסיפור עוד נחזור לנקודה הזאת.

נובמבר היה החודש הראשון שקניתי חופשי חודשי לרכבת וטענתי אותו על הרב קו שלי. לחופשי חודשי ברב קו יש מספר רב של יתרונות: 1. כשפעם בשבועיים בא בודק כרטיסים על הרכבת, הוא רק מסתכל מרחוק, הרי אין לו מכשיר בכדי לקרוא מה יש לי על הכרטיס. ועכשיו נעבור לחיסרונות: 1. ברוב (אם לא כל) התחנות יש רק מסלול (שער) אחד שיודע לקרוא את הכרטיס, ככה שאתה חייב ללכת לשם, אבל אנשים שבלי רב קו גם עוברים שם, ככה נוצר בכל יציאה תור כפול באותו שער. 2. בתוך ניסיון פחות משבועיים קרה מספר רב של פעמים שלא הצלחתי לעבור בשער כי  הוא לא קרא את הכרטיס שלי. 3. כשיש בעיה דומה עם כרטיס נייר אז פשוט מסתכלים מה כתוב עליו (תחנת מוצא, יעד, חתימת תאריך) ותוך מספר שניות פותחים לך את השער, אך על הרב קו לא רואים כלום, ככה שאתה תלוי ברצון הטוב של אותו עובד רכבת קבלן (menpower) שאין לו מושג על החיים שלו וממש אכפת לו מהנוסעים שיושב ליד השער (במקרה הטוב). אבל אין מה לעשות, צריך להתקדם עם הטכנולוגיה, להשתמש בכרטיס נטען רב שימושי ולשמור על הסביבה. חבל שהדברים האלה באים על חשבון הנוסעים.

אתמול בבוקר עליתי על הרכבת באשדוד ויצאתי בתל אביב כרגיל. בערב כשרציתי להכנס השער לא נפתח. הלכתי לקופה בשביל לבדוק למה, והיא אמרה שהמכשיר לא קורא את הכרטיס. שאלתי מה עושים? “אתה צריך לגשת לעמדת רב קו בתחנת תל אביב מרכז”. אבל איך אני מגיע הביתה עכשיו? היא לא יודעת, אני יכול לשאול את מנהל התחנה. תודה רבה! כל השיחה הזאת לקח כמה דקות כך שנשאר לי פחות מדקה עד למועד הרכבת שלי. בסוף ללא ברירה השתמשתי בטריק שלמדתי מסרט: מטוס קרב נצמד למטוס נוסעים כדי שלא יראו אותו על הרדר. הדבר הזה עובד גם בשערים החדשים של הרכבת: אתה צריך למצוא חיילת חתיכה שנכנסת, להצמד אלייה לעשות תנועה על הכרטיס ב”כאילו” ולעבור יחד איתה. למזלי הרכבת כהרגלה בארצינו איחרה כמה דקות (אחרת לא הייתי תופס אותה). ברכבת אין לי ממה לפחד, הרי לי יש כרטיס חופשי חודשי ולבודק אין מכשיר (והוא גם לא בא בשעות האלה) ביציאה באשדוד יש עדיין את השערים הישנים שעד גיל 42 מאפשרים לקפוץ מעליהם.

היום בבוקר נסעתי לעבודה. קפיצה אלגאנטית באשדוד, הצמדה לחיילת בתל אביב אוניברסיטה. אבל מה עכשיו? אני צריך לעלות על 2 אוטובוסים. צריך לדעת שלרב קו יש עוד יתרון: אם קנית כרטיסיה אתה יכול לעבור בין אוטובוסים במשך 90 דקות בלי לשלם שוב. ואני אכן משתמש בזה בדרך כלל. למזלי טריק ההצמדה גם באוטובוס עובד (אך עם גברת מבוגרת) שימו לב, להערכתי זה לא היה עובד עם כרטיס ריק, כי כשאתה מעביר כרטיס ריק (או אפילו עם כרטיסיה מוזרה שהיה לי שכל פעם היה עושה אור כתום והנהג היה צריך ללחוץ על משהו) המכשיר מיד קולט והנהג שם לב לאור האדום או כתום, אבל אם כרטיס שלא עובד בכלל, אם אתה עובר ממש מהר אחרי מישהו, זה עדיין נשאר ירוק.

כשסיימתי את הדברים שלי נסעתי לתחנת רכבת מרכז סבידור שיחליפו לי את הכרטיס רב קו. היו 2 אנשים לפני בתור, שניהם עם בעיות כאלה ואחרות. לאדון הראשון היה כרטיס ששערי הרכבת אף פעם לא מצליחים לקרוא, אך באוטובוסים לפעמים אחרי הרבה נסיונות זה עובר. עובדת הרכבת קבלן נורא התנצלה לאדון שזה לוקח הרבה זמן. היא פשוט לא עבדה שם כבר חודש ולא זוכרת את הדברים. היא התקשרה למנהל שלה בשביל שהוא יסביר לה בטלפון איפה ללחוץ במחשב. בסוף אחרי שיעור טלפוני ארוך היא לא הצליחה לעזור לו והוא נשלח לחברת האוטובוס! האדון חייך והלך. הבאה בתור בחורה צעירה. היא איבדה את הכרטיס. עובדת הקבלן התקשרה לשאול מה לעשות (אובדן כרטיס בטח כל כך נדיר שאפשר להבין למה היא צריכה להשתמש בעזרה טלפונית, למרות שאני ניחשתי מה עלייה לעשות) היא צריכה לחפש את הכרטיס במחשב לפי מספר תעודת זהות. אבל מה? זה לא עובד! משהו במערכת שלה לא עובד. היא נורא מצטערת, אבל זה לא עובד. אבל אין בעיה אפשר לעשות כרטיס חדש בהרבה מקומות אחרים. איפה למשל, שואלת הבחורה לפני. בכל מקום. כל מקום? בכל תחנת רכבת. למשל בהשלום. – סליחה, שאני נדחף, אבל אותי שלחו מתחנת השלום לכאן כי שם אין אפשרות – אז בכל תחנה אחרת. בטוח? את יכולה לבדוק? כן. היא שואלת את הבוס שאומר לה בטלפון שבכל התחנות בתל אביב. – גם בהשלום? – כן, בכל תחנה. – חוץ מהשלום, כי משם שלחו אותי לכאן – אז בהגנה. בטוח? בטוח! (מה אכפת לה, רק שנעזוב אותה כבר) אז הבחורה הלכה. הגיע תורי. מה הבעיה? הכרטיס לא עובד. לך להשלום או לאוניברסיטה, שם יכולים לעשות. – תקפצי (את יכולה לפסי הרכבת רק לא בשעות הערב בבקשה)

אז אני יורד לרציף מחכה יותר מ-10 דקות שתבוא רכבת לכיון צפון. לא באה. להזכירכם, אני ברכבת מרכז בתל אביב, פחות או יותר בתחנה הכי צפופה בארץ, באמצע יום עבודה. בודק הלו”ז ואכן יתכן שהפעם הרכבת לא מאחרת פשוט יש חצי שעה שאין רכבת. מוזר. אז עובר לרציף לכיון דרום. אחרי עוד 10 דקות הגיעה רכבת. תחנה ראשונה: השלום. לא יורד. תחנה שניה: הגנה. מצאתי את עמדת הרב קו. יש 2 אנשים לפני. בחורה בטיפול (אותה בחורה שהיתה לפני) ועוד מישהו מוזר אבל הוא ויתר על תורו אז אחרי לא יותר מ-10 דקות הגיע תורי. במה אפשר לעזור לך? – הכרטיס שלי לא עובד, אני צריך כרטיס חדש. – היה לך כסף על הכרטיס? – כן. – אני לא אוכל להחזיר לך. – מההה? למה? – כי יש לך כרטיס רב קו של דן! – מה זאת אומרת? מה אכפת לי איזה לוגו מודפס על צד האחורי של הכרטיס. שילמתי כמעט 500 שקל על חופשי חודשי בשביל לנסוע כל יום מאשדוד לתל אביב ובחזרה עם הרכבת (היום כן יום לא מאחרת) ואז לא היה אכפת לכם שזה כרטיס של דן? ולמה עכשיו את אומרת את זה לא אמרו לי בארלוזורוב או חס וחלילה אפילו בהשלום אתמול בערב? איך אני אמור לנסוע הביתה? (זוכרים את המוטיב הזה מהכתבה הקודמת? Wink – צריך ללכת לדן ושם יסדרו לי את הכל… ליתר ביטחון עשיתי כרטיס רב קו של רכבת ישראל. מי יודע, אולי עוד יהיה טוב פעם.

תחנה מרכזית החדשה רק 5 דקות משם, אז יאללה, נסיים כבר עם הסיפור הזה. עולה לקומה 7, נותן את הכרטיס, בודק לי, לא עובד. שולף פתק, רושם לי מספר ושעה. תחזור בעוד שעה. – סליחה? – תחזור בעוד שעה! – מה זאת אומרת? – למחשב לוקח זמן. לפעמים זה חצי שעה, לפעמים רק למחרת הוא מצליח. – WTF? למחשב בטח לוקח כמה שניות עד שאוסף את כל המידע מכל החברות (אגד, רכבת, קווים, קונקט, …) אבל שעה? מאה 21, מדינת ישראל. אבל מה ציפיתי במדינה איפה שחצי מסניפי קופת חולים כללית עובדים במערכת ממוחשבת שאי אפשר לראות מהסניפים האחרים. הם פשוט 2 מערכות נפרדות. אין אינטרנט…

עושה צעד שמאלה ומחכה. – סליחה, בחור, אתה יכול ללכת ולחזור בעוד שעה – תודה, אבל אין לי מה לעשות שעה בתחנה מרכזית, אני מחכה כאן. מגיעה גברת עם פתק דומה. משהו לא בסדר כנראה, כי הוא צריך להתקשר לברר משהו, ומתברר שאמרו לה משהו לא נכון, או אמרו לו, או לא אמרו. משהו כזה. דרך אגב אם כבר הוא בטלפון, הוא שואל: תגיד, היה אצלי בחור שהציג לי קבלה של כרטיסיה, עם תאריך ומספר כרטיס רב קו. איך זה יכול להיות שלא ראיתי במחשב? אח”כ בא עוד מישהו עם פתק. כשהוא סיים, עבר בדיוק חצי שעה. אני נותן לו את הפתק. – מה אמרתי לך? תחזור עוד שעה. – אמרת שלפעמים זה לוקח חצי שעה. אתה מוכן לבדוק? – לא – (שתקפוץ מכאן, קומה 7 בדיוק מתאים)

עושה שני צעדים שמאלה, מחכה שיסיים מי שבטיפול. הבחור השני בודק לי אבל עדיין לא הגיע. צעד אחורה. מיואש. יושב על שולחן. מסתכל על הכלב איך הוא מדבר עם איזה קשיש עם מכשיר שמיעה. הוא מציג לו קבלה של כרטיסיה ומבקש שיטעין לו על הכרטיס החדש שלו. – 10 שקל – מה 10 שקל? – תביא 10 ש”ח – הנה יש לי קבלה של 50+ – קודם תביא 10 ואח”כ נדבר – רואים על הקשיש שהוא לא הבין (או שחשב שהמכשיר התקלקל כי בטח עוד לא דיברו איתו ככה) – יש לך 10 שקל? תן לי! – נותן לו כרטיס רב קו. – ומה עם זה? תשים את זה על הכרטיס, בבקשה – אה, זה? זה של אגד. תרד קומה ושם תשאל! – אז חשבתי: טוב, כנראה שהם איכשהו מקבלים אחוזים או משהו כזה כי ברור לי שלכלב הזה לא אכפת מאף אחד והיה לו הכי פשוט לשלוח אותו לאגד שהם יעשו את הכרטיס. או שפשוט בשביל ה-10 שקל? אולי. קשיש יוצא, נכנסת גברת. מתחילה להגיד מה היא צריכה. – אתה עדיין פה? רד קומה! – אבל זאת אישתי! – אה…. איך את יכולה איתו? – שאל המטומטם.

אז חשבתי בעצם מה אני רוצה? האנשים שעובדים בקופות ומודיעין של דן, אגד, בטח נהגי אוטובוסים שנשלל רשיונם. מה כבר אפשר לצפות מנהג אוטובוס אלים שאולי הרג מישהו כי היה לו כל כך חשוב להדחף כשהוא יצא מהתחנה שלא שם לב שדורס מישהו…

הבחור השני מסמן לי: תביא, אבדוק לך שוב. הגיע. – יש! – מה היה לך על הכרטיס? – מה זאת אומרת? אז מה לקח 40 דקות למחשב??? – 8< – אהההם. לא זוכר. היה לי חופשי חודשי של רכבת – את זה אני לא יכול – מה??? אז בשביל מה שלחו אותי לכאן? – לא יודע. מה עוד היה לך? כרטיסיות. דן, קווים, קונקס, אולי גם אגד, אני לא זוכר. – דן לא היה לך, נגמר ב-3 בנובמבר. – בטוח? בד”כ אני מיד ממלא כשזה נגמר. – בטוח. (אה, כמו ההוא שהיה לו קבלה ולא ראו את זה במחשב…) אז קח את הטופס הזה, תיגש לאגד והם יבדקו במחשב שלהם – למה? אתה לא רואה את אגד גם כן? אז תן לי טופס גם לקווים וגם לרכבת. (את קונקס שכחתי)

יורד קומה. באגד ממלאים טופס. הוא מסביר לי שהם יבדקו לי עד 3 חודשים וישלחו לי משהו בדואר, ועם הטופס ההוא אני אוכל לגשת לתחנות אגד ויחזירו לי את הסכום לכרטיס החדש – אי אפשר שתשימו לי פשוט על הכרטיס ותגידו לי כשזה שם? – לא, אי אפשר, הכרטיס חייב להיות פיזית שם בשביל לטעון אותו. – אז איפה אפשר? – איפה אתה גר? – גן יבנה – הם… אתה יכול פה, או ברחובות או בראשון. – או באשדוד? – לא. באשדוד זה “אגד משהו” ולא אגד. אם הנהגים באשדוד לא מדברים יפה אז זה לא אגד. תדע לך! – יופי. ואתה יודע במקרה איפה המשרד של קווים? – בפתח תקוה.

טוב, אז יש לי 2 כרטיסי רב קו ריקים, הלך לי חצי יום עבודה. מה עכשיו? אולי כדאי לחזור לרכבת עם הטופס שקיבלתי מדן שיטעינו את הכרטיס שלי, כי אחרת לא אוכל לחזור בערב (כי בעזריאלי אין להם עמדת רב קו). 5 דקות והיית בתחנת רכבת. 5 דקות. זוז!

אני נכנס לתחנת רכבת. נגש לבחורה. אין תור! נותן לה את הטופס. היא מסתכלת כזה: מה אתה רוצה? – היי, את זוכרת אותי? זה מה שקיבלתי מדן, בבקשה תטעני לי את זה על הכרטיס החדש שלי. – אה, תראה – היא מראה לי לוח – אני בדיוק עכשיו רושמת: … – אני אפילו לא הסתכלתי וניחשתי: האינטרנט או המערכת או המחשב או כל המדינה המטומטמת הזאת לא עובדת. ניגש לקופה. נותן לה את הטופס. – מה זה? – תקראי – מחזירה לי. – את יכולה למלא לי את הכרטיס? – היא לא מבינה מה אני רוצה. – תקראי את הטופס. קוראת עברית? – היא מחזירה לי את הנייר ואומרת: – אתה צריך לשלם. בנקודה הזאת נשברתי. חיפשתי לי חיילת וניכנסתי לרכבת. ביציאה בארלוזורוב קפיצה קלה מעל השער הישן בצד הדרומי של הגשר. רץ לעבודה. הגעתי ב-12:45.

אה, הדובדבן בקצפת: בערב הרכבת איחרה שעתיים! מה דעתכם? יתנו לי את 2 כרטיסי הפיצוי?

אז לסיכם:

– יש לי 2 כרטיסי רב קו ריקים. אני כנראה לא אשתמש בהם בקרוב, רק מה? לפעמים אין ברירה. כמו שבאוטובוסים כבר עכשיו אי אפשר לקנות חופשי חודשי או כרטיסיה אם אין לך רב קו ובטח זה יהיה גם ברכבת מתישהו.

– מעכשיו אעשה כרטיס רב קו בכל חברה ואטעין את כל אחד רק באותה חברה. זה לא יעזור אם אאבד את הכרטיסים אבל לפחות יעזור אם חלקם יתקלקל ואני לא אהיה תקוע בכל החברות.

– המילה רב בשם הכרטיס כנראה במלשון לריב, או אם זה אכן מלשון הרבה, אז כנראה מדובר בצרות או במספר רב של חברות שאתה צריך לעבור עם טופס טיולים.

– אפשר לעבור את שערי הרכבת וכנראה שכמה שזה מגוכך, זה מה שאצטרך לעשות עד סוף החודש. עד אז אולי הם יצליחו גם לתקן את הרשת שלהם.

3 thoughts on “Bombרב קו”

  1. גם לי יש רב קו שעובד בכל מקום – אבל לא ברכבת
    מנהל התחנה היה נחמד אלי ובדק לי על פי מספר המוטבע על הכרטיס וגילה כי יש לי 10 נסיעות רכבת עליו
    אבל מכיוון שהדלתות של התחנה לא מצליחות לקרוא את הכרטיס – אין מה לעשות
    ביקשתי המרה של הכרטיס ל-10 כרטיסי רכבת – אי אפשר
    ביקשתי את הכסף חזרה – אי אפשר
    ביקשתי כרטיס אחר – אי אפשר
    פניתי לתלונות הציבור – בדקו בדקו בדקו – אמרו לי “אתה צודק – אבל אי אפשר”
    כיף של כרטיס

    שנתיים בניו יורק עם כרטיס כזה – עבד חלק
    בארץ – כמה חודשים – לא עובד אפילו בפעם הראשונה
    (אגב באוטובוס עובד חלק דרך הארנק אפילו)

    תגובת המנפיקה בעמדת רב-קו ברכבת – “כן אנחנו יודעים הכרטיסים עושים בעיות”
    תגובת מנהל התחנה – “מה לעשות זאת טכנולוגיה חדשה” (מזל שהרכבת החדשה פועלת כמו שצריך…. אה רגע בעצם…)

  2. אני גם הרבה מאוד סובל מרב קו זה.
    כל הזמן גונבים ממני כסף: מורידים נסיעות לא נכונות ולוקח.
    לקבל חזרה כסף זה גם חתימת סיפור כל פעם.
    מקווה שהם יישרפו קיבלתי מאט.
    מדינה מיצרת אגפים אוכלי חינם.

  3. הדבר הכי מבאס שקראתי. בכלל חפשתי הוראות שימוש ברב קו בתחנת רכבת והגעתי אליך. יום ראשון של שימוש בכרטיס שלי ועכשיו אני חושש שאתקע… אני מבין שיש בעיה עם חיבר רשת אחת שמקשרת בין חברות מתחרות, בדיוק לזה קיים איגוד האינטרנט העולמי כדי לחבר בין חברות מתחרות בלי שתהיה לאחת לשנייה אפשרות לגשת למידע מיותר. גם לא חייבים את האיגוד, שרת מרכזי בניהול המדינה לא אמור להיות משימה בלתי אפשרית פשוט לא יאמן כמה עולם שלישי אנחנו.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *


*

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>